שולחן העבודה של דודו גבע מעולם לא נראה מסודר יותר.
אך הנה חבריו, עמיתיו ומשפחתו, המופיעים מבין דפי הטיוטות, מבלגנים הכל בשנית.
אלו מתמודדים עם רצף שאלות לא פתורות, שיעסיקו אותם ואת חסידיו עוד זמן רב:
איזו מבין הדמויות הידועות שיצר גבע היא האוטוביוגרפית ביותר- הברווז, יוסף, אהלן וסהלן, או האביר זיק? מה היה הפחד הגדול שלו- היעדר מקום עבודה מסודר או […]
השמרנות המוזיקלית הישראלית אינה כפי שנראית.
נהוג לציין את קיבעון הישראלי המצוי על מוזיקת רוק קלאסית וממשיכי דרכיה, אך מנגד, בכל הנוגע למוזיקה הישראלית עצמה- הקהל והמוזיקאים המקומיים, למעשה, אוהבים ומושפעים ממה שהתרחש כאן רק בתקופות מאוחרות יותר.
המוזיקה הענפה שקדמה לימי הזוהר של חנוך, פורטיס, ו-”דור הרוקסן” אינה באה
לידי ביטוי ברוב התקליטיות האישיות.
אנו מניחים כמובן מאליו כי, גם מי שטורח לציין את […]
בימים אלו, יצא מארז “אוסף סרטי הגשש החיוור“.
לא מדובר בכל הסרטים בהשתתפותם, אלא באלו שכבר זכו בהם בתפקידים הראשיים.
הבונוס העיקרי למארז הוא הטיוטה השנייה לסרט ההמשך *גבעת חלפון אינה עונה 2*.
ככלל, סרטי המשך מעולם לא היו דבר נפוץ בקולנוע הישראלי.
*נורית 2*, *מאחורי הסורגים 2 *, טרילוגיית “אבא גנוב” ו-*לא בת 17* הן דוגמאות בודדות; להצלחות המסחריות הגדולות […]
שלום לכם! הבה נתעלם באלגנטיות מהיעדרותי הממושכת, ונגיע לעיקר:
לאחרונה, התארחתי ל-פוסט על “גלידה מונטנה” בבלוג המשובח “עוד בלוג תל-אביבי“.
אשמח אם תקפצו לביקור. (כן,לפוסט ולגלידריה עצמה)
חזרתם? ובכן, סוף השנה האזרחית קרבה, ועימה הסיכומים המתבקשים.
בחרתי להתמקד במספר הוצאות מחודשות שראו אור השנה.
ייחודם בכך שלא מדובר באלבומים שהיו לרבי מכר בזמן אמת; ולפתע צצה מהדורה לא חיונית.
שלושת המהדורות […]
שוק הבידור הישראלי עוצב במידה מכרעת על ידי שתי דמויות עיקריות:
האמרגנים והמפיקים אברהם דשא (פשנל) ו-גיורא גודיק זכרונם לברכה
כרונולוגית, השניים פעלו במקביל במשך זמן רב; אך ייצגו מגמות נבדלות.
לפני מספר חודשים שודרה הסדרה “פשה“, ובימים אלו מוקרן הסרט “מחכים לגודיק“.
שני הפרויקטים עתירים בקטעי ארכיון חשובים, נדירים ומבדרים.
מצד שני, הללו עוד מותירים את סוד הצלחתם של אנשים חשובים אלו בערפל מסוים.
בימי שיאם, הם מתוארים […]
סופרים רבים עוסקים מפעם לפעם בכתיבה לילדים. מבחינה יצירתית, הדבר משמש כשינוי טון מרענן. מבחינה מסחרית, תעשיית הפעוטות והילדים היא שוק משגשג, והזאטוטים זוכים להכיר בגיל צעיר שמות סופרים ידועים; לכשיגדלו, ייתכן וירצו לקרוא ביתר עניין את יצירות אותם הסופרים למבוגרים.
אפרים קישון המנוח, שכתב גם לגיל הרך, הרחיק לכת בפנייתו לילדי ישראל ויצר עבורם משחק-לוח […]
כמעט ולכל מלחמות ישראל נוצר פסקול מוזיקלי. קיימים שירים המזוהים עימן, אשר נכתבו במהלך הלחימה או נוצרו אחריה. רובם מהללים את העימותים ורוח הקרב, חלקם מבכים את החללים; הדבר תלוי בדעת הקהל ובתוצאות הנראות לעין דאז.
מנגד, המחאה הפוליטית בישראל התקשתה בתרגום מוזיקלי חד וברור.
לכך אחראית במידה רבה מסורת התפתחות הפזמונים הישראלים.
תהליך יצירת ופרסום “שירי ארץ ישראל” נתמך באופן גלוי ומקיף על […]
מסוף שנות השמונים, החל גל הגירה גדול לישראל מארצות הגוש הסובייטי שהתפרק בהדרגה. כחלק מקבלת הפנים הנלהבת מצד התקשורת למהגרים אלו, עלו לכותרות באותה עת מוזיקאים, אשר היגרו מרוסיה שנים קודם לכן.
אור הזרקורים שהופנה אז לעבר אלונה דניאל, רפי פרסקי ו-ארקדי דוכין לא נדלק אך ורק בזכות כשרונם הלא מבוטל. החשיפה שקיבלו נבעה גם מרצון להוכיח כיצד החברה הישראלית […]
“זו היסטוריה! פאקינג היסטורי!”, קרא בהתלהבות שלמה מזרחי באמצע הופעתו אמש. יחד עם אלי טובול, המתופף המקורי של להקתו משנות השבעים הבמה החשמלית, ניגן מזרחי שירים שכתב בתחילת אותו עשור, שמעטים מהם נוגנו בהופעות בזמן אמת.
פסטיבל הקצב הישראלי 2007 נועד להיות, לפי מודעות הפרסום, “ערב מחווה לדינוזאורים של הרוק הישראלי”.
לא ברור האם הכינוי “דינוזאורים” אמור להיות לשון חיבה או […]
לאחרונה, נתבשרנו על חמשת האמנים הצפויים להיחנך הפעם להיכל התהילה של הרוק אנד רול בארה”ב, המוקיר אמנים בטקס מפואר כמדי שנה מאז 1986.
הרשימה החדשה מהווה תזכורת נוספת לבעייתיות שבמוסד ובטקס. אחת הטענות הבולטות כנגדם היא ההתעלמות הממושכת מאמנים קלאסיים, חלקם לעיתים נשכחים, לטובת העדפת שמות “טריים” יותר הנחנכים ומוזמנים להופיע בטקס, ומוסיפים לו, לכאורה, אבק כוכבים בוהק יותר.
השנה, נכללת ברשימה […]